"הכתובה" הינה מסמך משפטי מחייב, למרות שרוב החתנים טוענים שכשר חתמו על כתובה, לא באמת התכוונו לשלם את הסכום עליו התחייבו, אולם אין בכך עילה לפטור מתשלום הכתובה, כך שכעקרון לאישה יש סיבה טובה לתבוע כתובה ולבעל סיבה אמתית לחשוש מתביעה שכזו.
מעוניינת לתבוע כתובה? קיבלת תביעת כתובה? הכתבה שלפניך נכתבה עבורך ;
תביעת הכתובה מגיעה בדרך כלל תוך כדי הליך גירושין או לאחריו, כחלק מהליך מיצויי הזכויות של כל צד דורשת האישה לקבל את הסכום עליו התחייב החתן בכתובה.
הכתובה כך נקבע הינה מסמך משפטי מחייב, אפילו שמרבית מהחתנים החותמים על הכתובה, לא באמת מתכוונים לשלם את הסכום עליו התחייבו בכתובה וחתמו, אין בכך עילה לפטור מתשלום הכתובה, כך שלאישה יש סיבה טובה לתבוע כתובה ולבעל סיבה אמתית לחשוש מתביעה זו.
אולם למרות שהכתובה הינה מסמך משפטי מחייב, לא בכל מקרה יחויב הבעל בתשלום הכתובה, משום שאותה ההלכה מכוחה יש לכתובה תוקף משפטי מחייב, מסייגת את החיוב וקובעת כללים מתי לחייב את הבעל ומתי הבעל יפטר מחיוב הכתובה.
תביעת הכתובה רצוי מאוד שלא תיעשה באופן עצמאי או על ידי מי שאינו טוען רבני, מי שאינו מכיר את כל הכללים ההלכתיים יכול לטעות בפרט קטן שנראה שולי ועלול להפסיד בגלל טעות זו מאות אלפי שקלים.
כך גם מי שקיבל תביעה לתשלום כתובה חשוב שיהיה מייוצג ע"י טוען רבני המכיר את כל כללי ההלכה, שידע כיצד מתמודדים עם תביעה שכזו, שכן כאמור טעות קטנה עלולה לעלות במחיר הפסד של הון אדיר.
כיצד מתמודדים עם תביעת כתובה:
לפני שניגש לעצם העניין כיצד מתמודדים עם תביעת כתובה או כיצד מגישים תביעת כתובה, חשוב להסביר מה היא הכתובה ומדוע בכלל נולד הדבר הזה שנקרא כתובה? ובכן בזמן התלמוד ההלכה היהודית קבעה כי גבר אינו מנוע מלשאת כמה נשים (זאת רק בתנאי שיכול לפרנס את כל אחת מנשותיו), כמו כן קבעה ההלכה היהודית כי גבר יכול לגרש את אשתו בעל כורחה.
הלכות אלו יצרו מצב אבסורדי לפיהם גבר היה נושא כמה נשים שהוא רוצה, וכל אחת מנשותיו הייתה נתונה לחסדיו, כאשר הבעל כבר לא היה מעוניין באחת מנשיו היה יכול להשליכה ולגרשה בגט בעל כורחה בלא שתוכל להתנגד.
חכמי ישראל שהיו ערים למצוקתם של הנשים, ורצו לעשות איזון בין כוחה של האישה לכוחו של הגבר הביאו לעולם את רעיון הכתובה שקבע כי על אף שלבעל לכאורה עליונות על האישה בעניין הגירושין, הבעל יתחייב לאישה בעת החופה סכום כסף רציני (באותה העת 200 זוז שהיו שווי ערך לסכום פרנסה של שנה שלימה, לשיטת הרב דייכובסקי אב"ד הגדול בדימוס מדובר בסכום ששווה ערך ל120,000 ₪ כיום), ובאם הבעל יגרש את אשתו ללא הצדקה ישלם לה סכום זה.
הדבר מנע מגברים לגרש אישה בעל כורחה בלא סיבה אמתית, שכן בכך הסתכן הגבר בתביעה כספית גדולה של תשלום מלוא הכתובה לאישה.
מבוא זה מעלה לנו כלל בסיסי וראשוני בבואנו לדון בכתובה והוא:
אם הבעל הוא סיבת הגירושין – הבעל חייב בכתובה.
אם האישה היא סיבת הגירושין- הבעל פטור מכתובה.
על מי נטל ההוכחה לחיוב או פטור מכתובה?
לאחר שהסברנו כי האחראי לגירושין הוא יישא בנטל הכתובה דהיינו אם האישה אחראית לגירושין היא הפסידה את הכתובה, ולחילופין בעל שאשם בגירושין ישלם כתובה, עולה כעת השאלה על מי נטל ההוכחה, האם על הבעל או על האישה?
ככלל בתי הדין נוהגים בעניין זה לפי הכלל של מי שהגיש את התביעה עליו נטל ההוכחה, זאת אומרת אם האישה הגישה תביעת גירושין, היא לכאורה הפסידה את כתובתה ורק אם תוכיח שהבעל הוא אשם בגירושין אזי תזכה בכתובתה
כך אם הבעל הוא שהגיש את התביעה, יאמר בית הדין כי בעיקרון עליו לשלם את הכתובה אלא אם יוכיח שהאישה אשמה בגירושין.
חשוב להדגיש כי סיבה הנראית כעילה לגירושין ו/או פטור/חיוב בכתובה היא לא תמיד מדויקת, נושא זה של העילות דורשת מאמר ארוך בפני עצמו, לפני שאתם ניגשים לתביעת הכתובה או מתגוננים מפניה חשוב לבדוק עם איש מקצוע אילו קלפים יש לכם באמתחותיכם .
לתחילת ההליך יש משמעות וחשיבות רבה על פסיקת הכתובה, תחילתו של ההליך לפעמים נראה חסר משמעות, אך יתכן ומילה אחת יותר מידי בכתב תביעת הגירושין יכולה להשפיע באופן מוחלט על סיכויי תביעת הכתובה.
דווקא תחילתו של ההליך נחשב בעייני בית הדין כזמן בו הדברים נאמרים בתום לב, בדרך כלל אחר שההליך כבר החל והצדדים מיוצגים והם מבינים להיכן הדברים הולכים, הצדדים מחשבים מהליכים עתידיים ופועלים על פיהם, לכן מילה שנאמרה בדיון מתקדם תהווה פחות כובד משקל מאשר מילה שתאמר ישר על ההתחלה.
לכן חשוב מאוד כבר מתחילתו של ההליך לקחת בחשבון כי יתכן ונושא הכתובה עלול לידון במסגרת הליך הגירושין, וכבר מהתחלה צריך להתכונן להליך זה.
אין כפל מבצעים:
גישה הרווחת בבתי הדין היא, כי במקרה ונכסי הצדדים חולקו בבית משפט או לפי חוק יחסי ממון, אין לחייב את הבעל בתשלום כתובה, וזאת משום שכסף שהאישה מקבלת מכוח חוק יחסי ממון אינו מגיע לה לפעמים על פי דין תורה, ומשכך אישה צריכה לבחור האם היא רוצה את זכויותיה לפי דין תורה או לפי חוק, גישה זו מכונה "אין כפל מבצעים".
גישה זו היא הגישה המקובלת "ברוב" בתי הדין הרבניים, אך ישנם גישות שונות, במקרה זה אי אפשר כלל להקיש ממקרה אחד למשנהו ובכל מקרה יש להתמודד בצורה שונה.
קורא/ת יקר/ה חשוב להדגיש כי מאמר זה נכתב באופן בסיסי ולא ממצה כלל, נושא הכתובה הינו נושא ארוך, מטרת מאמר הינה להנגיש את עיקר הנושא לציבור, אך כמובן שאין מאמר זה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי, המתמקד בפרטי התיק, יתכן ובמקרה מסוים כל מה שנכתב במאמר זה אינו רלוונטי כלל, ברור שאין תחליף לייעוץ פרטני המתמקד בשאלון פרטני שבו שאלות ספציפיות רלוונטיות לפרטי פרטים, משום כל פרט הכי קטן יש לו משקל ולעתים משקל רב בתביעת הכתובה או בהגנה מפני תביעת הכתובה.
